אני פוגשת נשים ביממה הראשונה והשנייה אחרי הלידה ואחד המשפטים הנפוצים שאני שומעת הוא : "אין לי חלב" או לחלופין " יש לי מעט חלב, אני חייבת לתת בקבוק". וגם ברשת לא פעם אני נתקלת ב"פוסטים" מסוג זה…
התשובה שאני עונה בדרך כלל היא: "למה את חושבת שאין לך חלב?"
ובתגובה אני שומעת תשובות די דומות מהאמהות שזה עתה ילדו: "יצאו לי רק כמה טיפות כשלחצתי", "השד שלי עוד רך", "השד שלי לא התמלא, אני מחכה שיגיע החלב האמיתי"…
אז למה אנחנו אמורות לצפות שיקרה ביממה הראשונה והשנייה ולפעמים השלישית אחרי הלידה????
בימים אלו ובעצם משבוע 16 להריון ישנו חלב ראשוני הנקרא "קולסטרום", הוא מתאפיין בכך שהוא סמיך ושכמותו קטנה ומתאימה בדיוק לקיבתו הפצפונת ולצרכיו של היילוד, הוא קל לעיכול וצבעו משתנה בין שקוף לצהבהב.
ביממות הראשונות אחרי הלידה התינוק עדיין לא מרגיש רעב מוגבר וגדול קיבתו קטן מאוד ולכן כמות ה"קולסטרום" מתאימה לו באופן מדויק. גודל הקיבה ביממה הראשונה יכול להכיל 5 מ"ל לארוחה. וביממה השנייה 5-15 מ"ל לארוחה וביממה השלישית 15-30 מ"ל לארוחה.
מספר הארוחות שלהן זקוק היילוד הוא לפי דרישה (על פי זיהוי סימני רעב אצל היילוד) או בין 8-10 הנקות ביממה!
הקולסטרום מספק לתינוק הגנה למערכת החיסונית שלו על ידי כך שהוא מכיל נוגדנים, פרוטאינים ומינרלים. בנוסף הוא מצפה את דפנות המעיים ובכך עוזר לבנייתם ובנוסף מעודד את פעילות המעיים והוצאת ה"מקוניום" (הצואה הראשונה) מגוף היילוד.
בהמשך לקראת היממה השלישית או הרביעית מצטרפים לקולסטרום מים וסוכרים אשר הופכים את החלב ל"חלב מעבר", הוא הופך להיות דליל יותר וצבעו הופך לצהבהב- לבן.
אז בפעם הבאה שאתן חושבות שאין לכן מספיק חלב ביממות הראשונות אחרי הלידה תזכרו שיש לכן "קולסטרום" ושתפקידו יחיד ומיוחד, כמותו קטנה ותואמת לצרכי התינוק. וכל טיפה מביאה איתה את הטיפה הבאה- ככל שיש יותר גירוי לשד כך כמות החלב תגדל.
כותבת המאמר : ענבל זנגלביץ
לעוד כתבות ומאמרים בנושאי הורות ומשפחה היכנסו למגזין ילדים דים