לא מעט גבות הורמו כשלראשונה חשבתי על האפשרות לקחת יועצת שינה ליהלי (או יותר נכון לנו, כי בתור הורים נצא מנקודת הנחה שמה ש"דפוק" בילדים שלנו, תסלחו לי על הביטוי, נוצר כתוצאה מ"דפיקה" שלנו). מרבית ההורים מסביבי, ותיקים יותר ופחות, היו תמימי דעים כי אין כל כך מה לעשות, אלא לחכות שהמצב ישתפר.
עוד יותר גרועים היו ההורים שסיפרו ש"מגיל 3 חודשים הוא ישן לילות רצופים" (טפו, טפו, טפו, חמסה, חמסה). למה, למה אצלי זה לא קורה? למה אנחנו מתעוררים 3-4 פעמים בלילה (ולפעמים יותר, בואו נודה באמת) "רק כדי להחזיר מוצץ"? אולי יהלי לא בשלה עדיין לשנת לילה רצופה, אבל תהליך ההבשלה שלנו כבר כל כך ארוך, עוד מעט כבר נירקב…
רציתי לישון!
אני טל ואני לא מתפקדת תחת חוסר שינה. אין עם מי לדבר, א-י-ן. מה לעשות, ככה נולדתי. גם בגיל 14, כשכל החברים ראו סיינפלד ו"סקס והעיר הגדולה" לתוך הלילה, רק אני נפלתי ב-23:00 כמו בול עץ. ככה הפיזיולוגיה שלי בנויה והעובדה שתינוק לא ישן עד גיל שנתיים לא תשבור לי את ההרגל הזה, שנקרא "לישון".
נחושה מתמיד יצאתי למסע חיפושים, שבסופו הכרנו את יועצת השינה שלנו. לאחר פגישת אבחון וגיבוש תכנית עבודה בהתאם יצאנו לדרך, עייפים אך נחושים.
יועצת שינה? באותם ימים היא הייתה לא פחות מהמלאך הגואל שלי…
כשיובל נולדה ידענו שאנחנו לא מחכים, בגיל 5 חודשים מלמדים אותה לישון.
אז היום הלב שלי נמצא במקום הנכון.
לילה טוב!